הערכת שווי

הערכת שווי של חברות ועסקים (Business Valuation) משמשת בעיקר למטרות עסקיות וחשבונאיות. בעת ביצוע מיזוגים ורכישות או השקעות, נדרשת הערכת שווי על מנת לבחון את כדאיותן של עסקאות. קיימות מספר גישות מקובלות להערכת שווי:

 

1.    גישת השווי הנכסי – על פי גישה זו שווי העסק מחושב כשווי הנכסים בניכוי שווי ההתחייבויות. גישת השווי הנכסי מניחה מימוש של נכסי העסק ופירעון התחייבויותיו. גישה זו מתאימה בעיקר לחברות בתהליכי פירוק או לחברות עתירות נכסים. על פי גישה זו יש לחשב את הנכסים בערך המימוש הריאלי שלהם ולאחר הפחתת עלויות מכירתם לרבות ניכוי מסים על רווחים. יתרונותיה של גישה זו להערכת שווי הן הפשטות היחסית של החישוב והסתמכות קטנה יותר על תחזיות עתידיות ועל הערכת סיכונים. החיסרון של גישה זו הוא שאינה משקללת את פוטנציאל העסק לייצר רווחים ומזומנים בעתיד ולכן איננה מתאימה כל כך לעסקים פעילים המייצרים תזרים מזומנים קבוע ושאינם מחזיקים בנכסים רבים.

2.    גישת היוון תזרימי המזומנים (Discounted Cash Flow) – גישת הערכת שווי זו מתבססת על מוסכמת העסק החי ומחשבת את שווי העסק על פי תזרימי המזומנים אשר הוא צפוי לייצר בעתיד כאשר הם מהוונים לערך נוכחי. יתרונה של גישה זו להערכת שווי הוא בעצם ההיגיון הכלכלי שלה הקובע כי שוויו של נכס הוא הערך הנוכחי של תזרים המזומנים הצפוי ממנו. החיסרון של גישת ה-DCF הוא הצורך בהסתמכות על תחזיות עתידיות ועל הנחות עבודה בתנאי אי ודאות.


3.    גישת שווי השוק – גישה זו להערכת שווי רלוונטית לחברות הנסחרות בשוק ההון ששער מנייתן נקבע במסחר בבורסה. באופן כללי ניתן לומר שמחיר המנייה בבורסה המוכפל במספר המניות המונפקות יצביע על שווי החברה ברגע נתון (כפי שנתפס בעיני המשקיעים). היתרון של גישה זו להערכת שווי נעוץ בנגישותה ובפשטותה. שווי החברה הינו מידע ציבורי הנגיש לכל אחד בכל רגע נתון ללא צורך בחישובים מורכבים. חסרונה של גישת הערכת שווי זו הוא בכך שהשווי של החברה מושפע לא רק משיקולים כלכליים טהורים אלא גם מהשפעות פסיכולוגיות ורגשיות. הציבור בבורסה מושפע מרגשות כמו פחד ותאוות בצע אשר עלולים לפגוע בהערכת השווי על פי המסחר במניות. הציבור מושפע גם מאפקט העדר אשר עלול להתעצם בתקופות מסוימות.

4.    גישת מכפיל הרווח (Price to Earning Ratio) – מכפיל הרווח הינו היחס המתקבל מחלוקת שווי המניה (או שווי החברה) ברווח למניה (או ברווח של החברה). מכפיל הרווח הענפי או מכפיל הרווח לחברות דומות מאפשר לקבל אינדיקציה לשווייה של חברה על ידי הכפלתו ברווח של חברה בענף אף אם אינה נסחרת בבורסה. הערכת שווי על בסיס מכפיל הרווח קלה לחישוב ונותנת אינדיקציה ראשונית טובה לשווי. למידע נוסף לגבי יישומי גישת מכפיל הרווח בהשקעה במניות>>

 

הערכת שווי על פי גישת היוון תזרימי המזומנים (DCF):

במאמר זה נתמקד בגישת היוון תזרימי המזומנים שזוהי גישת הערכת השווי אשר לדעתי יחס יתרונותיה לחסרונותיה הוא הטוב ביותר.
בגישה זו אנו ננסה להעריך את שווי המניות או את שווי ההון העצמי של החברה. לצורך כך יהיה עלינו לנסות ולחשב את שווי הפעילות (או שווי העסק) וממנו להוריד את ההתחייבויות הפיננסיות נטו או להוסיף את שווי המזומנים ושווה המזומנים. שווי הפעילות של העסק יחושב על ידי היוון תזרימי המזומנים הצפויים של העסק בעתיד. בדרך כלל תתבצע הערכה של תזרים המזומנים החזוי לתקופה של חמש שנים והערכה נוספת של תזרים המזומנים החל מהשנה השישית ועד לאינסוף. ברור שערך תזרים מזומנים עתידי אינו זהה לתזרים מזומנים בהווה הודות למרכיב הריבית. ערך תזרימי המזומנים לאינסוף "מתכווץ" בצורה משמעותית כאשר מהוונים אותו להווה.

בכדי לחשב את תזרים המזומנים החופשי המהווה את הבסיס להערכת השווי יהיה עלינו לחשב את הרווח התפעולי המייצג החזוי לאחר הוצאות מסים לכל שנה וממנו לנטרל הוצאות שאינן במזומן (בדרך כלל הוצאות פחת) וכן לנטרל השפעות חד פעמיות על הרווח. לאחר מכן נצטרך להביא בחשבון את תזרים המזומנים הצפוי לצורך השקעות ואת תזרים המזומנים הנדרש לצורך מימון ההון החוזר לכל שנה (ברוב החברות צמיחה בפעילות גוררת עלייה בצרכי האשראי ובתזרימי המזומנים הנדרשים למימון הגידול הנדרש במלאי ובפער האשראי בין הלקוחות לבין הספקים).
את תזרים המזומנים החופשי יש להוון לערך נוכחי על פי שיעור ההיוון שיקבע בהתאם למודלים מקובלים וכך גם לגבי תזרים המזומנים לאינסוף. משווי הפעילות המתקבל נפחית את ההתחייבויות הפיננסיות נטו או נוסיף את עודף הנכסים הכספיים.

את שיעור ההיוון שישמש בהערכת השווי יש לחשב בהתאם לסיכונים פיננסיים ועסקיים וכן בהתאם לשיעור הריבית במשק לטווח ארוך.
בהערכת שווי על פי גישת היוון תזרימי המזומנים יהיה עלינו להוסיף במידת הצורך את שוויים של נכסים עודפים במידה וקיימים כגון השקעה במניות חברה אחרת או השקעה בנדל"ן על ידי חברה שאין זה תחום עיסוקה העיקרי. במקרים כאלה נשקול להעריך את הנכסים העודפים על פי גישת השווי הנכסי או על פי גישת ה-DCF בהתאם לעניין.

 

הערכת שווי על פי גישת היוון תזרימי המזומנים מתבססת על היגיון כלכלי ועסקי ונותנת ביטוי ראוי לכלל גורמי השווי בעסק. חסרונה העיקרי של גישת הערכת שווי זו טמון בקושי לבצע הערכה מהימנה של תזרימי המזומנים הצפויים בעתיד.

צריכים ייעוץ?
התקשרו
077-9971545