כלכלת המשפחה - ייעוץ כלכלי

ניהול נכון של כלכלת המשפחה משפר את מצבו הפיננסי של התא המשפחתי, עשוי למנוע בעיות ומשברים פיננסיים בעתיד ומסייע בהיערכות לקראת גיל הפרישה. בדומה לעסקים גם את כלכלת המשפחה יש לנהל בקפידה ובאחריות. על מנת להתקיים, משפחה נורמאלית צריכה שיהיו לה הכנסות והוצאות ולכן היא נדרשת לנהל תזרים מזומנים על מנת להימנע ממצבים בהם נוצר גירעון שוטף בתזרים המזומנים.

התנהלות פיננסית לקויה פוגעת בכלכלת המשפחה ומקורה בשלושה גורמים עיקריים:

1. קיום רמת חיים גבוהה יותר מהיכולת הכלכלית - רמת הוצאות גבוהה יותר מרמת ההכנסות היא מתכון לפגיעה בכלכלת המשפחה. הכלל הבסיסי לשמירה על מצבה הפיננסי התקין של כלכלת המשפחה הוא לקיים רמת חיים המותאמת לרמת ההכנסות ולא מעבר לה. למען האמת המשוואה כאן היא די פשוטה – כשמוצאים יותר כסף מההכנסות נוצר גירעון. לרבים מאיתנו הגירעון הזה הוא בסך הכל "מספר תיאורטי" המופיע על תדפיסי הבנק כשלידו מצוינת בדרך כלל האות "ח" (יתרת חובה). גישה רווחת זו מהווה אנטיתזה לניהול תקין של כלכלת המשפחה מאחר שלגירעון הזה יש דינאמיקה ותכונות של כדור שלג המתגלגל במורד ההר תוך שהוא הולך וגדל. משיכת יתר בחשבון הבנק (או "מינוס בבנק" כפי שרבים מתייחסים אליו) תגרור הכבדה נוספת ומיותרת של תשלומי ריבית גבוהים. משיכת היתר היא למעשה הלוואה לכל דבר ועניין שיהיה עלינו להחזירה בעתיד ולכן היא תייצר לנו הכבדה נוספת על תזרים המזומנים המשפחתי. ניהול נכון של כלכלת המשפחה מצריך בדרך כלל מכל בני המשפחה להקריב סיפוקים בהווה לטובת מצב פיננסי טוב יותר בעתיד. זהו בהחלט אינו דבר קל לביצוע ובייחוד כאשר רמת ההכנסות היא ממילא נמוכה וכל ההוצאות נראות לנו פשוט הכרחיות ולא ניתנות לקיצוץ.

2. היעדר מודעות מספקת לחשיבות החיסכון וההשקעות – מי שמצא עצמו נכלל בקטגוריה הקודמת ממילא לא מצליח להגיע למצב של חיסכון שוטף ולכן גם לא של ביצוע השקעות לטובת העתיד. הימנעות מביצוע השקעות לטובת העתיד עלולה לגרור בסופו של דבר תנאי מחייה נחותים בגיל הפרישה לאחר הפרישה מהעבודה. בנוסף, היערכות לקויה לעתיד בהיבט של חיסכון והשקעות פוגעת באיתנות הפיננסית של כלכלת המשפחה וביכולתה להתמודד עם משברים באמצע חיים כמו למשל פיטורים של מפרנס עיקרי וקושי במציאת עבודה. ניהול נכון של כלכלת המשפחה ומודעות לחיסכון כבר בשלבים מוקדמים מייצרים מעין כרית ביטחון גם לנוכח משברים ואירועים בלתי צפויים.

3. חוסר מעקב והתעלמות מכל הנוגע לניהול כלכלת המשפחה וניהול התקציב המשפחתי – גישת "בת היענה" עלולה להיות הרסנית מבחינת כלכלת המשפחה. התעלמות ממצבו של חשבון הבנק לא רק שאינה מסייעת בשיפור המצב הפיננסי אלא שהיא גם עלולה לגרור החרפה של המשבר ופגיעה נוספת בכלכלת המשפחה. בורות פיננסית איננה רק מזיקה אלא גם מאד יקרה.

אז מה עושים אתם שואלים? כיצד ניתן לנהל בצורה טובה יותר את כלכלת המשפחה?

ישנם מספר צעדים פרגמאטיים שנוכל ליישם:

א. הגברת המודעות הפיננסית - ראשית אנו נדרשים להגביר את המודעות שלנו למצבנו הפיננסי, להתחיל לעקוב, לשאול, לבחון, להשוות ובעצם להיות בקיאים בכל הנוגע למצב הפיננסי הנוכחי שלנו. התהליך מתחיל בניתוח של כל ההכנסות וההוצאות שלנו ברמה החודשית לרבות הוצאות במזומן וכולל התחשבות (על בסיס סטטיסטי) בהוצאות "חריגות" כגון מתנות לאירועים, תיקון מכשירי חשמל שהתקלקלו וכו'. בנוסף להוצאות השוטפות יהיה עלינו למפות את תשלומי ההלוואות (קרן וריבית) אותם עלינו לפרוע בכל חודש. לאחר ניתוח ההכנסות אל מול ההוצאות ופירעון תשלומי ההלוואות נוכל לקבל תמונה מדויקת יותר (גם אם עגומה) על כלכלת המשפחה ועל המצב הפיננסי. בשלב הבא נבחן את מצב הנכסים וההתחייבויות של המשפחה כדי להשלים את התמונה הפיננסית על כלכלת המשפחה.

ב. תכנון פיננסי וביצוע בפועל – לאחר בירור וניתוח של המצב הפיננסי של המשפחה ניתן להתחיל לתכנן מהן הפעולות הנדרשות בכדי לשפר את כלכלת המשפחה. הפעולות צריכות להיות מכוונות קודם כל במטרה לאזן את תזרים המזומנים השוטף. בדרך כלל יש שתי אפשרויות עיקריות לשיפור תזרים המזומנים – להגדיל את ההכנסות או להקטין את ההוצאות (לצורך הדיון הוצאות הן לרבות פירעון הלוואות). אם יש באפשרותנו דרכים להגדיל את ההכנסות של התא המשפחתי ולתרום לשיפור כלכלת המשפחה ראוי שנבחן אותן בקפידה (קצרה היריעה לכך במאמר זה). לגבי ההוצאות יהיה עלינו לעבור באופן יסודי על כל סעיפי ההוצאה ולבחון היכן ניתן לקצץ לטובת כלכלת המשפחה.

ניתן לצמצם בהוצאות במספר דרכים:

•    ביצוע השוואות מחירים וניהול מו"מ מחדש על תנאי התקשרות עם גופים כגון, ספקי אינטרנט, חברות סלולאריות, בזק, HOT, YES, בנקים מסחריים, בנקים למשכנתאות, חברות ביטוח. עבודה יסודית ומקיפה בסעיף זה עשויה לחסוך אלפי ₪ בשנה ובכך לתרום לשיפור כלכלת המשפחה.

•    ביטול הוצאות הנחשבות למותרות לנוכח מצב כלכלת המשפחה – עצוב ככל שיהיה הדבר, אם אין כסף, לא טסים לחו"ל, לא נוסעים במכוניות יקרות, לא אוכלים במסעדות יקרות, נמנעים מלקנות בגדים ממותגים ובכלל מצמצמים בכל סעיף שאינו קיומי מבחינתנו. בביצוע התכנון הנדרש בהתאם לסעיף זה, יש לגלות נחישות גבוהה. ההחלטות על ביטול ההוצאות צריכות להתקבל בהתאם למצב הכלכלי הספציפי של כל משפחה. כך למשל אם לא הצלחנו לאזן את תזרים המזומנים החודשי ולעצור את ה"דימום" נמשיך לחתוך בהוצאות נוספות גם אם הן כואבות יותר. ההחלטה צריכה להיות ברורה - מפסיקים לייצר גירעון חודשי. כך למשל אם אין ברירה מבטלים את שירותי הכבלים או הלוויין וקונים ממיר המאפשר לראות את ערוצי הבסיס ללא צורך בתשלום חודשי קבוע. ואם כל זה עדיין לא עוזר יש לשקול החלטות דרמטיות יותר כמו מעבר לדירה זולה יותר, מכירת הרכב ונסיעה ובאוטובוסים וכך הלאה. הרחמים העצמיים חייבים להישאר מחוץ לדיון הזה והשיקולים צריכים להיות כלכליים בלבד. אכן נדרש אומץ ונדרשות גם נחישות והקרבה כדי לבצע את המהלכים האלה אך אלו עדיין מחירים נמוכים ביחס למה שעלול להתרחש אם הזנחת ניהול כלכלת המשפחה תימשך.

•    הפחתת הוצאות שוטפות כגון הוצאות חשמל והוצאות דלק על ידי נקיטת צעדי חיסכון וקיום מודעות מתמדת. בדרך דומה ניתן לצמצם גם את העלות החודשית של קניית המצרכים ברשתות השיווק על ידי שינוי הרגלי הצריכה והקנייה.

למאמר חיסכון בהוצאות העסק >>

במידת הצורך ראוי לשקול גם מחזור הלוואות ומשכנתא במטרה לשפר את תנאי הריבית ולהפחית את ההחזר החודשי אך יש לטפל בכך בזהירות הראויה מאחר שפריסת ההלוואות למשך זמן ארוך יותר תגדיל במצטבר גם את תשלומי הריבית ועלולה להרחיק מאיתנו את היציאה אל העצמאות הכלכלית. פירעון קרן ההלוואות למעשה מגדיל את ההון העצמי של המשפחה או מקטין את הגירעון שלנו בהון העצמי (הון עצמי = נכסים פחות התחייבויות ולכן קיטון בהתחייבויות מגדיל את ההון העצמי). פריסת הלוואות למשך תקופה ארוכה יותר מפחיתה אמנם את ההחזרים החודשיים אך יש לוודא שהקטנת ההחזרים נדרשת באופן מיידי לצורך איזון תזרים המזומנים החודשי ולא במטרה לשחרר סכומי כסף פנויים שיופנו לאחר מכן לצריכת מותרות.

דרך נוספת לשפר את כלכלת המשפחה ולחסוך בעלויות הריבית תוכלו למצוא במאמר תשלום בכרטיסי אשראי – מדוע בכל זאת זה כדאי.

ניהול נכון של כלכלת המשפחה הוא תהליך מתמשך ולכן לאחר התכנון והביצוע יהיה עלינו להמשיך ולבחון את תזרים המזומנים על בסיס חודשי. אסור לתת לאף הוצאה או תשלום לחמוק מתחת לרדאר שלנו. אם השיפור שהושג אינו מספיק ונדרשות פעולות כירורגיות נוספות לטובת כלכלת המשפחה יש לבצע אותן באופן מיידי.

ג. חיסכון והשקעות - לאחר שטיפלנו בהווה בהצלחה אנו נדרשים לטפל גם בעתיד של כלכלת המשפחה. לכולם ברור שיהיה קשה מאד על גבול הבלתי אפשרי להתקיים בעתיד לאחר הפרישה אך ורק על קצבת הזקנה הזעומה של ביטוח לאומי. גם החיסכון לפנסיה כנראה לא יצליח לשמר את רמת החיים אליה הורגלנו, שלא לדבר על העצמאים אשר לרבים מהם אין בכלל חיסכון פנסיוני. ההיערכות לפרישה צריכה להתחיל מוקדם ככל שניתן. לרובנו זה אמנם נראה רחוק אבל זה יגיע בסוף ויהיה חבל מאד להצטער שלא נערכנו לכך בזמן. לכן אנו נדרשים לנקוט בכל הצעדים האפשריים על מנת לחסוך, להשקיע ולצבור נכסים לקראת הפרישה. ראשית חייבים לבחון האם יש לנו בכלל חיסכון פנסיוני ואם כן באילו תנאים. גם בהיבט הזה של כלכלת המשפחה לא מומלץ לנקוט בגישת ההתעלמות וכדאי לנתח את המצב הקיים ולבחון האם אנו חוסכים מספיק לפרישה, האם אנו מנצלים את כל הטבות המס שלנו, האם אנו יכולים לחסוך בדמי הניהול המשולמים על ידנו (ברוב המקרים התשובה היא כן וזה עשוי להצטבר לעשרות אלפי ₪ עד הפרישה), האם אנחנו יודעים לאיזה אפיק חיסכון מתועל הכסף שלנו– קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קרן השתלמות, מי הגוף שמנהל את ההשקעות שלנו, האם הפרופורציה בין מרכיב החיסכון למרכיב הביטוח מתאימה למצבנו המשפחתי וכן הלאה. לטובת כלכלת המשפחה מומלץ בחום ללמוד את הנושא ולבחון האם נדרשים שינויים כלשהם.

בהנחה שהצלחנו לאזן את הגירעון בתזרים המזומנים ואף הצלחנו עם הזמן לשחרר כסף פנוי, ניהול נכון של כלכלת המשפחה יכתיב לחסוך את סכומי הכסף הפנויים שאינם מיועדים לצריכה שוטפת ולהשקיע אותם לטובת העתיד שלנו. קיימות אפשרויות השקעה רבות אשר יכולות להניב תשואה על הכסף שלנו ולהצטבר לפרישה וזאת בהתאם להעדפת הסיכון– למשל באמצעות השקעה באגרות חוב קונצרניות וממשלתיות, השקעה במניות והשקעה בנדל"ן. לצבירת נכסים פיננסיים ונכסי נדל"ן עשויה להיות השפעה חיובית על כלכלת המשפחה ועל עתידה. חיסכון שוטף בהווה על חשבון צריכה שוטפת וביצוע השקעות לטובת העתיד יאפשרו לשפר את יכולת הצבירה לפרישה גם הודות לאפקט הריבית דריבית. כך למשל 1,000 ש"ח שיושקעו בתשואה שנתית בשיעור של 5% לשלושים שנה יצטברו בגלל אפקט הריבית דריבית לסכום העולה על 4,000 ש"ח (צמיחה של ההשקעה המקורית ביותר מפי ארבעה). עכשיו דמיינו שהצלחתם להגיע למצב שבו הצלחתם לחסוך 1,000 ש"ח בכל חודש. אני מניח שאת המשמעויות אתם כבר מבינים בעצמכם.

לקריאה נוספת: השקעה במניות - מדריך מעשי.

ניהול נכון של כלכלת המשפחה עשוי לשפר בטווח הארוך את מצבה הפיננסי של המשפחה ולמנוע ממנה להיקלע למשברים פיננסיים מיותרים. המושג כלכלת המשפחה מתייחס בין היתר לניהול התקציב המשפחתי, לניהול תזרים המזומנים ולניהול החיסכון וההשקעות לטובת העתיד. למעשה היבטים רבים בניהול עסק רלוונטיים גם בניהול כלכלת המשפחה - גם משפחה צריכה מעין תוכנית עסקית לתכנון וניהול של המצב הפיננסי. השקעה של זמן ומאמצים בניהול כלכלת המשפחה ובתכנונה הינה משתלמת ביותר במונחי עלות - תועלת. על מנת לשפר את כלכלת המשפחה יש לגלות נכונות והתמדה אך גם צורך בשיפור ההבנה הפיננסית. גילוי אחריות בנושא כלכלת המשפחה חשוב בין היתר גם בהיבט של החינוך הפיננסי שאתם מעניקים לילדכם. קחו את ניהול כלכלת המשפחה לידכם כבר עכשיו ושפרו את מצבכם הפיננסי בהווה ובעתיד. במידת הצורך תוכלו לשקול פנייה לקבלת ייעוץ פיננסי וייעוץ כלכלי.

לקריאה נוספת על ניהול תקציב משפחתי וחיסכון בהוצאות >>